
זה התחיל ממש כמו חלום קטן, והפך למציאות מרגשת - אחרי שסטודיו Movement קיים כבר שנה וחצי, השבוע עברנו למיקום חדש בשכונה - במתנ״ס זמיר.
בפעם הראשונה שראיתי את החדר, היה לי קשה לדמיין איך הוא ייראה בסוף התהליך. הייתי צריכה קצת אומץ לקבל את ההחלטה, אבל בכל שבוע שעבר, והשיפוץ התקדם, ראיתי לנגד עיניי איך החלומות שלי להיות בעלים של סטודיו לפילאטיס עומדים להתגשם .

בפוסט הקודם ראיתם איך המקום היה נראה לפני השיפוץ ובמהלכו, אבל כאן זאת ההזדמנות שלי לשתף אתכם על כל החשיבה שמאחורי הקלעים, ו תשומת הלב לפרטים הקטנים, שכל כך מרגשים אותי בחוויה הזאת: הצבע של הקירות, המתלה לגלילים, הספרייה המרווחת שיהיה בה מקום למתאמנות לשבת, התאורה, ועוד.






זה המקום שלי גם לספר לכם שכל המשפחה שלי היתה מעורבת בתהליך - טל אחותי הגדולה בתפקיד המעצבת והמוח שאמחורי אותם פרטים קטנים, ליאב אחי הגדול ויוסי שהיו הביצועיסטים וגרמו לזה לקרות, וכמובן אמא שהיתה מעורבת בהכול ויואב שעזר מרחוק.
אני מחכה לראות לאן הסטודיו הזה יגיע, ואיך הוא יהיה עוד שנה - כמה מתאמנים יהיו בו? איזה שיעורים יעברו בו? איזה תוספות חדשות ומרגשות מחכות לו? אני מתרגשת לקראת המעבר ובטוחה שיהיה עוד הרבה כיף בהמשך - מזמינה אותך להצטרף אלינו ולהצטרף למשפחה.
עוד מהבלוג

· 2 דק׳ קריאה
אם לא הזעתי, נחשב שעדיין התאמנתי?
מכירים את הרגע הזה שאתם יוצאים מהסטודיו, מסתכלים במראה ופתאום עולה המחשבה:

· 3 דק׳ קריאה
הרופאה אמרה לי להתחיל פילאטיס
המידע בפוסט זה מבוסס על ניסיוני האישי והמקצועי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, פיזיותרפי או כל ייעוץ מקצועי אחר. בכל שאלה או מגבלה רפואית - יש להתייעץ עם הרופא/ה או איש המקצוע המטפל.

· 2 דק׳ קריאה
תנועה משפחתית
חופשת הקיץ מביאה איתה הרבה אתגרים של סדר יום, שעות מסך וחיפוש מתמיד אחר תעסוקה, אבל היא גם מזמנת הזדמנות מעולה: זמן איכות משפחתי שלא חייב לכלול ישיבה מול מסך או עוד גיחה למתחם ממוזג עם ג'אנק פוד.