דילוג לתוכן
Movement
חזרה לבלוג

לנשום כדי לנוע

מאת Nicole Boguslavski · · 3 דק׳ קריאה

לנשום כדי לנוע

מתי בפעם האחרונה שמתם לב לנשימה שלכם? אם אתם לא זוכרים, אתם לא לבד. אנחנו נושמים יותר מ-20 אלף פעמים ביום, כל החיים, כמעט בלי לחשוב על זה. אבל מה קורה לגוף כשהנשימה משתנה?

למי שעוד לא מכיר אותי - אני ניקול, מדריכת פילאטיס מזרן ומכשירים ומדריכת בר במובמנט מהיום הראשון. לפני כן הייתי רקדנית, ולפילאטיס הגעתי בכלל בעקבות פציעה. נשארתי כי ראיתי כמה תנועה נכונה יכולה לשקם. היום אני גם סטודנטית לאוסטאופתיה בשנה השנייה, ודווקא שם, בין שיעורי האנטומיה, הבנתי כמה הנשימה משפיעה על כל הגוף.

אז מה זו בעצם הסרעפת?

הסרעפת היא שריר בצורת כיפה (או מצנח) שמפריד בין בית החזה לבטן. היא שריר הנשימה המרכזי שלנו, ואחראית על 60%-80% מהנשימה הרגילה.

בשאיפה היא יורדת ומשתטחת, כלוב הצלעות מתרחב והבטן מתמלאת. בנשיפה היא עולה בחזרה לצורת כיפה והצלעות נאספות. מעניין לדעת שבשכיבה הסרעפת עובדת בשיא היעילות שלה.

אבל היא הרבה יותר משריר נשימה:

  • לחץ תוך-בטני - יחד עם שרירי הבטן העמוקים (Transversus abdominis) היא יוצרת את הלחץ שעוזר לנו להשתעל, להרים משקל ואפילו ללדת.

  • יציבה - היא חלק ממערכת שרירי הליבה, ועוזרת לשמור על הגוף זקוף ויציב.

  • מניעת רפלוקס - הוושט עובר דרך פתח בסרעפת, והיא עוטפת אותו כמו סוגר ששומר שמיצי הקיבה לא יעלו למעלה.

  • הזרמת דם ונוזלים - דרך הסרעפת עוברים אבי העורקים והווריד הנבוב, ועם כל נשימה התנועה שלה משנה את הלחצים בבית החזה ובבטן ועוזרת להזרים דם ולימפה בחזרה אל הלב.

נשימה ומערכת העצבים

שימו לב איך אתם נושמים כשאתם לחוצים: מהר, שטוח, מהחזה ומהכתפיים. זו הנשימה של מצב "הילחם או ברח". כשאנחנו רגועים, הנשימה איטית ועמוקה ויורדת אל הבטן, והגוף עובר למצב של "מנוחה ועיכול".

והחלק הכי מעניין? הקשר הזה עובד גם בכיוון ההפוך. הנשימה היא אוטומטית, ובכל זאת אנחנו יכולים לשלוט בה. כשאנחנו מאריכים בכוונה את הנשיפה, אנחנו שולחים למערכת העצבים מסר שאפשר להירגע.

לנשום כדי לנוע

ג'וזף פילאטיס והנשימה

לא כולם יודעים, אבל ג'וזף פילאטיס, שנולד בגרמניה ב-1883, היה ילד חולה. הוא סבל מאסתמה, רככת וקדחת שגרונית, ואת השיטה שלו, שהוא קרא לה Contrology, הוא בנה קודם כל כדי לחזק את הגוף של עצמו.

אז אין פלא שהנשימה היא אחד מששת עקרונות השיטה, לצד ריכוז, שליטה, מרכז, דיוק וזרימה. בספר שלו, Return to Life (1945), הוא ביקש לנשום נשימה מלאה ולדמיין שסוחטים את האוויר מהריאות כמו שסוחטים מגבת רטובה, כדי למלא אותן מחדש באוויר טרי. הוא גם המליץ להתחיל ב-10 דקות תרגול ביום, בלי לדלג.

היום אנחנו יודעים שאין צורך לנשוף בכוח עד הסוף, והמטרה היא נשימה מלאה ונוחה. אבל המשפט שלו נשאר נכון: "Breathing is the first act of life, and the last".

לנשום כדי לנוע

מה האוסטאופתיה מלמדת אותי על הסרעפת?

באוסטאופתיה מסתכלים על הגוף כעל רשת אחת. רקמות חיבור, עצבים ואספקת דם יוצרים שרשראות שמקשרות בין אזורים שנראים רחוקים זה מזה, והסרעפת יושבת בדיוק באמצע:

  • גב תחתון - הסרעפת מחוברת ישירות לחוליות הגב התחתון, ודרך גידים גם לשרירי ה-Psoas וה-Quadratus lumborum. כשהיא לא עובדת כמו שצריך, היא יכולה לתרום לכאבים כלליים בגב.

  • צוואר וכתפיים - העצב של הסרעפת (Phrenic nerve) יוצא מחוליות C3-C5 בצוואר, וחופף לעצבים של מקלעת הזרוע (Brachial plexus) שאחראית על התנועה בכתף ובזרוע. לכן מגבלה בסרעפת יכולה להתבטא דווקא בכאבים בצוואר ובכתף.

  • מפרק הירך - אחרי שעות של ישיבה הפסואס מתקצר, ומשפיע גם על הסרעפת שמחוברת אליו.

  • לב וריאות - הלב והריאות יושבים ממש על הסרעפת ומחוברים אליה ברקמות חיבור. כשהיא לא עובדת כמו שצריך, זה יכול להשפיע על הלחצים בבית החזה, על זרימת הדם אל הלב ועל אספקת החמצן לריאות.

  • רצפת האגן - הסרעפת ורצפת האגן נעות יחד, כמו המכסה והבסיס של הליבה. לכן בהיריון ואחרי לידה, קודם מחזירים את הנשימה ורק אחר כך את המאמץ.

חשוב לי להדגיש: אם אתם סובלים מאחד הכאבים האלה, זה לא בהכרח נובע מהסרעפת. קודם כל שוללים בעיה רפואית אצל רופא, ורק אחרי זה מסתכלים גם על הנשימה.

לנשום כדי לנוע

5 דקות ביום

הדרך הכי טובה להכיר את הסרעפת היא פשוט לנשום איתה:

  1. שכבו על הגב עם ברכיים כפופות.

  2. הניחו יד אחת על החזה ויד אחת על הבטן.

  3. שאפו מהאף ב-4 ספירות, והרגישו את היד שעל הבטן עולה.

  4. נשפו לאט ב-6 ספירות.

  5. המשיכו כך 5 דקות, בקצב נוח לכם.

כשזה מתחיל להרגיש טבעי, נסו גם בישיבה ובעמידה, ושימו לב במהלך היום מתי הנשימה בורחת לחזה ולכתפיים. ואם מופיעה אי נוחות או סחרחורת, עוצרים וחוזרים לנשימה רגילה.

לנשום כדי לנוע

ג'וזף פילאטיס המליץ על 10 דקות ביום, אני מציעה להתחיל ב-5. ובשיעור הבא בסטודיו, נסו לשים לב: איפה אתם נושמים?