אם לא הזעתי, נחשב שעדיין התאמנתי?

מכירים את הרגע הזה שאתם יוצאים מהסטודיו, מסתכלים במראה ופתאום עולה המחשבה:

" רגע, אבל לא הזעתי היום בכלל?"

או כשאתם קמים בבוקר שאחרי, זזים מצד לצד, ומגלים שכלום לא תפוס, והגוף מצליח לנוע בחופשיות. ואז מגיעה הלחישה הקטנה הזאת בראש:

" מה, אז האימון של אתמול לא באמת נחשב?"

התרגלנו לקשר בין "אימון מוצלח" לבין דופק בשמיים, שרירים שרועדים כמו ג'לי והחלק הכי חשוב, הקושי הפיזי לקום מהמיטה ביום שאחרי. אבל מדדי "הסבל" האלה לא באמת אומרים הרבה על כמה האימון היה אפקטיבי. המדיה גורמת לנו להאמין שתנועה וספורט הם בהכרח "עונש" או "סבל". אבל זה ממש לא צריך להיות כך.

בואו נעשה קצת סדר:

זיעה היא בסך הכל הדרך של הגוף לקרר את עצמו. אין קשר לאיכות.

זיעה היא בסך הכל מערכת הקירור של הגוף. היא מספרת לנו שהיה לנו חם, בגלל מזגן שלא עבד (תודה למדריכות הנפלאות......), לחות מטורפת בחוץ, בגד עבה מדי או פשוט גנטיקה (כן, יש אנשים שמזיעים רק מלחשוב על תנועה, ויש כאלה שגם אחרי מאה סקואטים יישארו יבשים). אפשר להרים משקלים כבדים או להשתתף בשיעור פילאטיס מכשירים מדויק, עמוק ומאתגר בטירוף, וכמעט לא להזיע. ומנגד, אפשר לצאת להליכה קלה בצהרי אוגוסט ולטפטף בלי סוף. אז אם לא הזעתם? הכל טוב, האימון לגמרי נחשב.

שרירים תפוסים? זה בעיקר חידוש ולא בהכרח התקדמות

כאבי שרירים (מה שנקרא DOMS-Delayed Onset Muscle Soreness) מגיעים בדרך כלל כשהגוף פוגש משהו שהוא לא רגיל אליו: תרגיל חדש, עומס שונה, או חזרה לאימונים אחרי הפסקה. ככל שאתם מתאמנים באופן סדיר והגוף מסתגל, הוא פשוט הופך ליעיל יותר, ולכן תרגישו פחות תפוסים. זה לא אומר שהפסקתם להתחזק או שהאימון היה לא מוצלח. זה אומר בדיוק ההפך: הגוף שלכם למד לעבוד! ברכותיי!

הקסם של "פחות זה יותר"

זה משהו שאני מנסה להנחיל שוב ושוב בשיעורים: ככל שמתקדמים, המטרה היא לא בהכרח להעמיס עוד משקל, לעשות אקסטרא 50 חזרות או להעלות קצב. הקסם האמיתי קורה כשמאיטים. כשהטכניקה משתפרת והגיוס של השרירים מדויק, תנועה שנראית מבחוץ פשוטה וכמעט בלתי נראית יכולה לשרוף היטב ולשרוף נכון. לבצע תרגיל לאט, בלי מומנטום או תנופה, ובלי "לרמות" עם שרירים מפצים, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. פתאום בחזרה השלישית אתם מבינים בדיוק על מה מדובר...

אז איך כן יודעים שהיה אימון טוב?

ובכן, זה תלוי במטרה שלכם.

• באימון כוח, האם הצלחתם להרים נכון יותר, להחזיק טכניקה טובה או להרגיש את השריר שרציתם לעבוד עליו?

• בפילאטיס או יוגה, האם הייתם במודעות לגוף? הצלחתם לייצב את האגן? להרחיק כתפיים מהאוזניים? לשמור על גב ניטרלי?

• וברמה היומיומית, האם אתם מרגישים אנרגטיים יותר? חזקים יותר?

אנחנו לא מתאמנים כדי לחסל את עצמנו, ולא כדי לסמן וי על כמה קלוריות שרפנו. אנחנו מתאמנים כדי שיהיה לנו גוף חזק, יציב ומתפקד. כדי שנוכל לקום מהרצפה בקלות, לסחוב קניות מבלי להרוס את הגב, לעלות מדרגות מבלי להתנשף ולהמשיך לנוע בכיף עוד שנים קדימה.

אז פעם הבאה שאתם יוצאים מאימון בלי לטפטף טיפת זיעה, תנו לעצמכם טפיחה על השכם. לפעמים האימון הכי טוב הוא לא זה שעשינו בו הכי הרבה , אלא זה שעשינו בו הכי מדויק .