THE           BLOG

שיווי משקל נתפס אצל רוב האנשים כמשהו “פשוט”: לעמוד על רגל אחת, לא ליפול, אולי להצליח לעשות תרגיל מאתגר בפילאטיס או ביוגה בלי להתנדנד. למעשה, שיווי משקל הוא מערכת יחסים מורכבת, חכמה, שמערבת את מערכת העצבים, הראייה, מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, השרירים העמוקים… וכן, גם את רצפת האגן. כולנו מכירים את רצפת האגן בתור “נושא שמדברים אחריו אחרי לידה”, או בתור משהו ששייך רק לנשים. רצפת האגן היא חלק אינטגרלי ממה שנקרא מערכת שרירי הליבה , יחד עם הסרעפת, השריר הרחב הבטני (Transversus

יש ימים שהעומס מרגיש כמו ערימה בלתי נגמרת של משימות. רשימות נכתבות, נמחקות, מתמלאות מחדש. הראש רועש, הגוף מתוח, והתחושה הכללית היא של כאוס. מעניין לראות שדווקא כשאין לנו דקה פנויה, דווקא אז שעה של תנועה יכולה להיות גלגל ההצלה שלנו. בואו ונשים רגע את הדברים על השולחן: עומס הוא לא רק מנטלי או ריגשי. הוא גם פיזי לחלוטין. הגוף שלנו לא יודע להבדיל בין “אני חייבת לסיים פרויקט בעבודה” לבין “אני עומד מול איום אמיתי”. מבחינתו, עומס=סטרס. וסטרס מביא איתו שרשרת תגובות גופניות: כתפיים מת

בעידן שבו אנחנו חיים, האינטנסיביות, המירוץ, העומס והמציאות ההזויה שממשיכה להפתיע במדינה כמו שלנו, הגוף והנפש כמעט תמיד חווים דברים שונים, בקצב שונה. המוח רץ קדימה, חושב על “מה עוד צריך להספיק”, בזמן שהגוף לפעמים רק מבקש שנקשיב לו. האיזון בין השניים הוא ממש תנאי לחיים יציבים, רגועים ובריאים יותר, וזה בדיוק מה שאפשר לטפח דרך תנועה מודעת, נשימה והתקרקעות. שיעור קצר בפיזיולוגיה בגוף שלנו פועלות שתי מערכות עצבים עיקריות: המערכת הסומטית  - אחראית על תנועה רצונית. כשאני מחליטה להרים