לזוז בשביל שניים: למה תנועה בהיריון ואחרי לידה היא הכרחית?

היי, כאן בר. מנהלת הסטודיו, מורה ליוגה ולפילאטיס, מטפלת בתנועה ועכשיו גם אמא לבייבי בעצמי.

בואו נדבר דוגרי. היריון, לידה והתקופה שאחרי הם רכבת הרים מטורפת לגוף ולנפש. בין העייפות, ההורמונים ורשימת המטלות הבלתי נגמרת, קל מאוד לדחוק את התנועה לתחתית סדר העדיפויות ולומר "אין לי זמן" או "נתאמן כשהם יגדלו".

אבל שתינו יודעות שההפך הוא הנכון: תנועה בתקופה הזו היא הכרחית. היא העוגן ששומר עלינו שפויות וחזקות.

תנמיכי ציפיות, ותקשיבי לגוף: זה לא הולך להרגיש אותו הדבר (וזה בסדר!)

בואו ננפץ רגע אשליה מודרנית ומסוכנת: הציפייה המטורפת "לחזור לעצמך" בשנייה שהשתחררת מבית החולים היא מדומיינת. הגוף שלך עבר תשעה חודשים של שינוי קיצוני, מתח וריכוך, ואז עבר את האירוע הפיזי העוצמתי, המרגש ומשנה החיים ביותר שיש - לידה.

התנועה עכשיו לא תרגיש כמו שהיא הרגישה לפני. שיווי המשקל שונה, הליבה צריכה בנייה מחדש, והעייפות בדרך כלל מדברת מגרונך. יקח זמן לחזור לעומסים, לקצבים או לגמישות שהיו לך פעם וזה ממש, אבל ממש בסדר. 

המטרה כרגע היא לא שבירת שיאים, אלא בנייה נכונה, שיקום מבוקר וחמלה כלפי הגוף שעשה פה קסם. אל תשווי את עצמך לשום סרטון באינסטגרם; הקצב שלך הוא הקצב הנכון.

בהיריון ואחרי לידה: הגוף שלך צריך תמיכה, לא מנוחת יתר

הגוף שלנו עובר שינויים ביומכניים קיצוניים בזמן קצר: מרכז הכובד משתנה, רצפת האגן והבטן עובדות שעות נוספות, והמפרקים נהיים גמישים (ולפעמים פגיעים) יותר בגלל הורמון הרלקסין.

• בהיריון: תנועה מבוקרת (כמו פילאטיס מותאם) נועדה להפחית כאבי גב, לשמור על טווחי תנועה ולהכין את הגוף לדבר האמיתי הלידה והנשיאה שאחריה.

• לאחר הלידה: השיקום דורש סבלנות, אבל הוא חייב להתחיל מתנועה חכמה. החזרת העבודה על שרירי הליבה ורצפת האגן היא הבסיס לכל תנועה יומיומית עם התינוק.

לזוז עם הבייבי: זה לא "או אני או הוא"

הרבה נשים מרגישות רגשות אשם כשהן לוקחות שעה לעצמן. הפתרון? לשלב אותם. לזוז יחד עם התינוק (במנשא, על המזרן או כשהוא לצידך) זה שילוב מושלם של יעילות:

1. שיקום אקטיבי: התינוק הוא המשקולת הטבעית והמשתנה שלך.

2. בונדינג דרך תנועה: המגע, המקצב של התנועות שלך והקרבה הפיזית מרגיעים את מערכת העצבים של הבייבי וגם את שלך.

הורות 101: מה הילדים שלנו לומדים כשאנחנו זזות?

ילדים לא מקשיבים למה שאנחנו אומרים, הם מסתכלים על מה שאנחנו עושים. עוד לפני שהם מבינים מילה אחת, הם קולטים את הוייב בבית.

כשהבייבי שלך רואה אותך פורשת מזרן, נמתחת, מתאמצת ומחייכת תוך כדי, הוא לומד שיעור קריטי: שתנועה היא חלק טבעי, בריא ומהנה מהחיים. גוף בתנועה מייצר אמא חיונית יותר, סבלנית יותר ונוכחת יותר.

השורה התחתונה שלי אלייך: אל תחכי שהזמן "יתפנה", כי זה לא יקרה מעצמו. קחי חמש דקות, תפרשי מזרן, ויחד תניעו את האגן, תנשמו. הגוף שלך יגיד לך תודה, והבייבי שלך ירוויח אמא חזקה.

מחכה לכן בסטודיו, עם הבטן או עם הבייבי,

בר