כשניו-יורק הזכירה לי להאמין במה שאני עושה.

למי שלא יודע, יואב בעלי עובד בניו יורק, לרוב אנחנו מבלים את הזמן בנפרד כשהוא נוסע לעבוד אבל הפעם הצלחתי לגנוב שבוע חופש ולהצטרף אליו.

כשיואב הולך בבוקר למשרד, אני הולכת להתאמן ולהכיר את העיר קצת יותר מקרוב. כמו שאתם יודעים הדבר שאני הכי אוהבת לעשות הוא להיות בתנועה, לזוז ולהתאמן, ובדיוק בגלל זה, ברגע שנחתתי בניו יורק קבעתי לעצמי אימון אחד לכל יום. בחלק מהסטודיואים כבר ביקרתי בפעמים הקודמות ובחלק זו היתה הפעם הראשונה. המטרה הראשונית שלי בקביעת השיעורים הייתה קודם כל להנות! לחוות אימונים חדשים עם מדריכים חדשים ותרבות שהיא לא מוכרת לי, ולהמליץ לחברים ולמתאמנים על מקומות שכדאי לגלות. אבל הפעם קרה משהו קצת שונה. אחרי כל שיעור הרגשתי צורך לכתוב או לדבר, ובעיקר לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי.

מוכנים לצאת איתי למסע בניו יורק? 

new vibe yoga | סטודיו ליוגה

הסטודיו היחיד שהיו בו 3 שיעורי היכרות, ובגלל זה גם חזרתי אליו פעם נוספת אפילו שהשיעור הראשון היה לי מעט משונה.

ואני חושבת שזה משהו טוב, להבין שלא תמיד נתאהב בסטודיו על השיעור הראשון. וגם אם לא התחברנו לשיעור/קבוצה מסוימת זאת לא בהכרח תהיה החוויה שלנו מהסטודיו באופן כללי. וזה גם משהו שאני לוקחת אלינו לסטודיו וזו אחת הסיבות שגם אנחנו הכנסנו לאחרונה כרטיסיית היכרות. כדי לתת לכם המתאמנים את ההזדמנות להתאמן יותר מפעם אחת בלי התחייבות לכרטיסייה. זכרו שלוקח זמן למדריך להכיר אתכם, לכם להכיר את הסטודיו ואת הערכים והמטרות שלו. כמו בזוגיות טובה... אהבה ממבט ראשון היא מקסימה, אבל היכרות מעמיקה ומשמעותית היא זו שגורמת להתאהבות ולקשר העמוק.

את השיעור הראשון העביר מנהל הסטודיו. העביר זו מילה גדולה, אבל הוא אכן היה שם. בפעם הראשונה בחיי נכחתי בשיעור שבו המדריך ישב בצד. לא תיקן, לא דייק, לא הדגים. בהתחלה החוויה הייתה לי מאוד מוזרה. אבל רק לאחר כמה ימים, החלטתי להסתכל על השיעור קצת כמו על תרגול מייסור – תרגול עצמי, בקבוצה. התרגול היה אישי שלי, לא הרגשתי שאני צריכה להיראות כמו המדריך ולעשות כמוהו. לא הרגשתי שאני בבחינה וצריכה להיות מושלמת. הייתי עצמאית וידעתי את הסדרה. אני כן חושבת שזה לא מתאים למתרגלים מתחילים שאין להם היכרות עמוקה עם הסדרות באשטנגה, אבל אין ספק שזה מאוד ברוח השיטה. לתת את הכוח למתאמן. הוא המוביל ולא המדריך, ולזה אני מאוד מתחברת.

בפעם השניה שהגעתי לסטודיו, השיעור הועבר ע"י אחת המורות האחרות. משום מה המצב איתה היה בידיוק הפוך, היא ביצעה איתנו את כל השיעור, הדגימה כל תנוחה על המזרן שלה, אבל הרגשתי שהיא כמעט ולא מסתכלת עלינו. הרגשתי שהיא חדשה, עוד חסרת ביטחון. והחלק הכי טוב בשיעור בעייני היה שהיא לרגע התבלבלה בסדר של הסדרה, ופתאום צחקקה, הסתכלה עלינו. היא הובכה, אבל אני הרגשתי פתאום משהו מאוד אותנטי ואמיתי. זה טבעי להתבלבל! זה קורה לכולנו כל הזמן... גם אני מתבלבלת לפעמים, וזה משהו שאני אומרת המון למדריכות שלי- תציצו לרגע במערך, תהיו אמיתיות גם אם שכחתן... אנחנו לא במופע בלט שהכל צריך להיות מושלם. אנחנו בסטודיו שמקדש תנועה ואנושיות, עם מתאמנים שחשובים לי כמו חברים ובני משפחה, וכמו שאנחנו רוצים שהם ירגישו איתנו בנוח ככה אנחנו צריכות להרגיש איתם בנוח באותה המידה.

Basi Pilates| סטודיו לפילאטיס

סטודיו לפילאטיס שפיתח את השיטה המפוצלת ומעביר אותה בניו יורק, לונדון ובמקומות שונים מסביב לעולם.

בסטודיו יש שיעורי קבוצה על רפומר, שיעורים פרטיים על כל המכשירים , וטיפולי פיזיותרפיה. הכל במקום אחד. 

בסרטונים או בתמונות הסטודיו יכול להראות מבולגן ולא אסתטי או "אינסגרמי" כמו רוב המקומות, אבל יש בו קסם. אני יכולה רק לשבת ולבהות במשך שעות במדריכות השונות מאמנות שיעורים פרטיים במקביל לקבוצתיים. על החלונות הענקיים שמשקיפים לרחובות ברוקלין. על המראות שהן יותר ליופי ופחות לשימוש המתאמנים- וזה קסום בעייני.

בסטודיו באסי, השיעורים הקבוצתיים הם קלאסיים לגמרי- אין ימינה ושמאלה. קצת מזכיר תרגול אשטנגה. כולם מכירים את התרגילים, קפיצים, ריקוד משותף שאנחנו מבצעים ביחד.

מה שאני בוחרת לקחת מהסטודיו הזה את היופי בעבודה קלאסית מדויקת. לנו בתור מדריכות קל ליפול לטרנדיים שמצטלמים יפה, לרצון לגוון, להביא תמיד תרגילים חדשים- שונים, לא מוכרים, לפעמים מאתגרים באופן בלתי פרופורציונלי.

יש משהו שאני קוראת לו ״תסמונת המדריכה הצעירה״. כמעט כל מדריכה שפגשתי ממש בתחילת דרכה, מסיימת את קורס המדריכות ומרגישה שהיא חייבת לגוון קצת מהתרגילים הקלאסים שלמדה ותרגלה שוב ושוב ושוב. ואני באמת מבינה אותן. גם אני הייתי שם. בתחילת דרכו של הסטודיו שלי, כשאני הייתי המדריכה היחידה, הייתי מגיעה כל יום שעה לפני האימון הראשון ומנסה על הגוף שלי את התרגילים המרשימים האלה מהאינסטגרם ומהיוטיוב ברצון טוב לגוון. בפועל, 90% מהתרגילים האלה לא עבדו. יש סיבה טובה שהשיטה הזאת עובדת כל כך הרבה שנים ועוזרת לכל כך הרבה אנשים.

שלא תטעו אני בעד לגוון, בעד שימוש באביזרים שונים בשיעורים, לשנות את הסדר של המערך הקלאסי ולהכניס צבע לכל שיעור. אבל חשוב לדעת תמיד למה. למה אנחנו בוחרים בתרגיל הזה במקום השני? איך הוא תורם לנו לשיעור? האם הוא באמת משרת את המטרה שלי?

ועכשיו, בסטודיו באסי, אפילו שעשיתי את תרגיל ה- foot work כל כך הרבה פעמים בחיי, נהניתי לבצע אותו שוב עם חיוך מוגזם על הפנים, כשאני מרגישה את הירכיים עובדות, ואני נזכרת שוב באיכויות של הפילאטיס הקלאסי.

Souk | סטודיו ליוגה

גם כאן הייתי בעבר, ואפילו עם אותה המדריכה.

נרשמתי לשיעור יוגה וינאסה שברוב המקרים אני לא מתחברת. לא מתחברת לפלואידיות וליד החופשית שיש למורה. אני סאקרית של אשטנגה, של הוודאות ושל הסדר הקבוע של הסדרה. ולמרות הכל, אבל אני אומרת כאן באופן חד משמעי- זה היה בין השיעורי יוגה הכי טובים שעשיתי בחיים שלי!

שיעור שהיה בו הכל ובמידה הנכונה: מדיטציה ושיח פילוסופי על היוגה ועלינו כמתרגלים, מדריכה נעימה וקשובה שזכרה אותי מהאימון הבודד שעשיתי 4 חודשים קודם, שיעור מאתגר פיזית, אבל שהושקעה בו המון מחשבה ויחס אישי, ושיעור שמכיל מגוון רחב של רמות! אני כמובן יכולה לשבח את מריה עוד ועוד על השיעור הקסום הזה/

אבל בעיקר – חשוב לי לשתף אתכם במסקנות חשובות שאני יוצאת איתן ממנו.

אתחיל במתאמנים שמגיעים לשיעור בפעם הראשונה-

• תקדימו! תגיעו בין 5-10 דקות קודם, תציגו את עצמכם , תספרו שאתם חדשים, מה הרקע שלכם, והאם יש מידע רפואי שחשוב שנדע כדי להתייחס אליו במקרה הצורך. הכמה דקות האלה ישנו את החוויה שלכם כמתאמנים, ויעזרו ביצירת הקשר הזה שדיברתי עליו קודם- קשר שיגרום לשני הצדדים אחר כך להתאהב. והכי חשוב- תבואו בראש פתוח. כל מדריכה היא שונה, כל סטודיו הוא שונה, כל יום הוא שונה וכך גם מצב הרוח שלנו והתחושות שאנחנו מגיעים איתן.

  
  

מדריכות-  

• כשמגיע מתאמן חדש - כשמגיע מתאמן חדש תמיד תשאלו לשמו, תציגו את עצמכן! ספרו על עצמכן, ועל השיעור שעומד להתחיל. תתעניינו במתאמן שמולכם- האם יש לו ניסיון? האם יש איזו פציעה? אני זוכרת את שיעורי היוגה הראשונים שלי- לא היה לי מושג מה זה אשטנגה, מה זה וינאסה וכמובן שלא ידעתי מה אני מתרגלת באותו רגע. מעין קלולסיות שכזו.  תסבירו למתאמן שזה בסדר שהשיעור הראשון יהיה מבלבל ולא מוכר, ושאתן שם כדי לעזור לו. תקדישו את הזמן הזה, גם אם זה יקח כמה רגעים מהזמן של הקבוצה. זה יהיה שווה את זה כי החוויה המשותפת תהיה טובה יותר.

• טיפ של אלופות - היעזרו במתאמנים הותיקים, תצמידו אותו ליד אחד מהם שאתם מרגישות איתו בנוח ואתן תופתעו לגלות שגם המתאמנים ישמחו לעזור. (לפחות המאתמנים שלנו בסטודיו...)

כשיצאתי מהשיעור האחרון בניו יורק יצאתי עם תזכורת חשובה ל-למה אני מדריכה.

לכולנו יש ימים לא פשוטים בעבודה, ימים של עומס, תסכול, לחץ. גם כשאני מגיעה לאמן אתכם עם חיוך, הוא לא בהכרח היה שם קודם. אבל כשאני איתכם זה תמיד משתנה! הדאגות שהיו לפני כן נעלמות למשך כמה שעות. שם קורה הקסם הזה. והוא קורה רק בזכותכם. בזכות הקשר, החיבור, תשומת הלב של כל אחד לשני והזמן שלנו יחד.

וזה בעצם כל מה שאני מנסה לעשות כאן, בסטודיו. ליצור קהילה קטנה ומקסימה, של אנשים שאוהבים להיות בתנועה, שרוצים להיות בהקשבה לגוף שלהם. ושפשוט רוצים להיות.