זה לא פילאטיס.

בואו נדבר רגע על טרנדים.

אנחנו חיים בעידן של "More is More". יותר חזק, יותר מהר, יותר מזיע, יותר פוטוגני לאינסטגרם. אם תפתחו אינסטגרם או טיקטוק ותחפשו "פילאטיס", רוב הסיכויים שתראו סרטונים מהירים, קפיצות, מוזיקה קצבית ואנשים (ובעיקר נשים, מאוד ארוכות וחטובות) מזיעים כאילו הם סיימו עכשיו ריצת מרתון. זה נראה פוטוגני, זה נמרץ, זה גורם לכולם לקנא וזה בעיקר... לא באמת פילאטיס. קל מאוד להתפתות לגרסאות ה"מהירות" וה"קלילות" של הפילאטיס שמשווקות בכל פינה. הן מבטיחות תוצאות מהירות, הן גורמות לנו להרגיש שעשינו עבודה קשה כי הזענו, והן משתלבות בול בתרבות ה-Instant שאנחנו חיים בה.

אבל בסטודיו שלנו, אנחנו בוחרות בדרך אחרת. דרך קשה יותר, שקטה יותר, ואפקטיבית הרבה יותר לטווח הארוך. אני יודעת, זה נשמע קצת "טהרני", אבל יש סיבה למה אנחנו בסטודיו מתעקשות על כל סנטימטר.

אנחנו לא מתקטננות.

פילאטיס במקור הוא שיטה של שליטה (לא סתם ג'וזף קרא לה "Contrology"). כשאנחנו מבקשות מכם להאט, אנחנו לא עושות את זה כדי לעצבן או כדי "להתעלל" בכם. אנחנו עושות את זה כי המוח שלנו אוהב לרמות. כשאנחנו נעים מהר, אנחנו משתמשים בתנופה (מומנטום, אם תרצו). כשאנחנו נעים לאט ומדויק, אנחנו משתמשים בשריר.

הקסם של פילאטיס לא קורה בטווחים הגדולים והמרשימים, הוא קורה בתיקונים הקטנים: בזווית של האגן שמונעת מהגב התחתון לקרוס, באיסוף של רצפת האגן רגע לפני שהיד זזה, ביכולת להשאיר את הכתפיים רחוקות מהאוזניים גם כשקשה.

העבודה ה"משעממת" היא הכי מעניינת שיש

בעולם שבו הכל חייב להיות "אקסטרים", "חזק" ו"שורף", הבחירה בעבודה איטית היא כמעט אקט של מרד. זה דורש מאיתנו משהו שהרבה יותר קשה לתת מאשר מאמץ פיזי: ריכוז.

כשאנחנו עובדים בצורה מוכוונת, אנחנו לא פנויים למחשבות על רשימת הקניות או על המייל מהבוס. אנחנו מחוייבים להיות שם, בתוך הגוף. הדיוק הזה הוא מה שבונה את החיוניות והתחושה הזו של שיפור, הארכה וחוזק.

אז למה לא "השטויות שמשווקים בחוץ"?

רגע. אין שום דבר רע בספורט מכל סוג. אנחנו מברכות תנועה על כל צורותיה. אבל חשוב לעשות את זה נכון. תנועה מהירה ללא בקרה היא פשוט דרך מהירה להיפצע או לחזק דפוסים שגויים שיש לנו ממילא מהישיבה מול המחשב. פילאטיס אמיתי הוא עבודת עומק. הוא מלמד את הגוף שלכם לתפקד כמרכז יציב בתוך עולם משתנה.

אז בפעם הבאה שאני אומרת לכם לעבוד לאט, לספור כל תנועה על שלוש ספירות או לנשום בקצב שלי, תזכרו: אנחנו בונות גוף שיודע להחזיק את עצמו בדיוק ובשקט, גם כשבחוץ הכל רועש.

ניפגש בסטודיו, בר